חיפוש

הרעיון שהוקם לו ארגון

ערב התנתקות, הארץ מלאה פילוג, ויכוח, והתגוששות. כל אדם בארץ נוקט עמדה, לכאן או לכאן. ויש את מי שאדיש למתרחש, או מתעלם. הלבבות נקרעים, והריחוק בין הקטבים כל כך גדול. ובתוך כל זה- אנחנו מתכנסים, פשוט לתת כתף, בתוך המצב שכבר נוצר. מיום ליום מגיעים עוד ועוד אנשים. נאספים מפה לאוזן, מטלפון לטלפון. מצטרפים מכל הגילאים, מכל הארץ, מכל המגזרים, מכל הדעות. כלל אחד יש בכניסה למתחם: את הצמידים משאירים בתיק. צמיד כתום, צמיד כחול... מורידים, משאירים את העמדות והדעות כל אחד לעצמו ברגע כזה. ולובשים חולצה אחת: לב אחד. בלילה, סביב המדורה, אפשר לדבר ולהתווכח עד עלות הבוקר. אבל ביום- פשוט פועלים. כ-2,000 איש היו באותו קיץ, דתיים ולא דתיים. ימין ושמאל. תומכים ומתנגדים- באחד מהמהלכים הכואבים והמפלגים ביותר של מדינת ישראל. אך כולם עובדים ביחד, נותנים כתף, מושיטים יד, מקדישים את הזמן- להיות שם, ביחד. עם אחד, בלב אחד. העם שלנו, שמשחר יומו מושתת על שבטים שבטים , נכלל בשם אחד- ישראל. כאלה אנחנו, מפולגים ומאוחדים גם יחד. על הרוח של הביחד, שנושבת בינינו למרות הפילוגים, קם ארגון "לב אחד", קמה התנועה הזאת. תנועה של לב אחד. משנה לשנה הארגון הולך ומתמקצע, בכל בחינה אפשרית. השיטה מתגבשת, המודל הולך ונבנה, הכלים נוצרים. אך המחזה הזה- של ימיה הראשונים של העשייה, החוויה הזאת, זה הדבר המכונן מבחינתי בתקומתו של הארגון הזה, ובאופיו. זוהי הרוח הזאת- שהקימה אותנו להתכנס, מקימה אותנו כל פעם מחדש בעת הצורך, נושבת בתוכנו בתוך העשייה. רוח קיומנו כעם וכחברה.



18 צפיות

02-6762044

©2020 by לב אחד. Proudly created with Wix.com